גבר בתרדמת שוכב בבית החולים חודשיים, כשכל הזמן הזה אשתו יושבת לצדו ומתפללת שיקיץ. פתאום הוא מתעורר ומסמן לה להתקרב. "את יודעת מה, היית לצדי כל הזמן. כשפיטרו אותי היית שם לתמוך בי. כשהעסק שהקמתי פשט רגל נשארת לצדי לחזק אותי. כשירו בי ישבת ליד מיטתי כל הלילות. כשהפסדנו את הבית עדיין המשכת להאמין בי. את יודעת מה אני חושב?". "מה, יקירי?", שואלת האשה ברוך. "אני חושב שאת מביאה לי מזל נאחס

גבר בתרדמת שוכב בבית החולים חודשיים, כשכל הזמן הזה אשתו יושבת לצדו ומתפללת שיקיץ. פתאום הוא מתעורר ומסמן לה להתקרב. "את יודעת מה, היית לצדי כל הזמן. כשפיטרו אותי היית שם לתמוך בי. כשהעסק שהקמתי פשט רגל נשארת לצדי לחזק אותי. כשירו בי ישבת ליד מיטתי כל הלילות. כשהפסדנו את הבית עדיין המשכת להאמין בי. … להמשיך לקרוא גבר בתרדמת שוכב בבית החולים חודשיים, כשכל הזמן הזה אשתו יושבת לצדו ומתפללת שיקיץ. פתאום הוא מתעורר ומסמן לה להתקרב. "את יודעת מה, היית לצדי כל הזמן. כשפיטרו אותי היית שם לתמוך בי. כשהעסק שהקמתי פשט רגל נשארת לצדי לחזק אותי. כשירו בי ישבת ליד מיטתי כל הלילות. כשהפסדנו את הבית עדיין המשכת להאמין בי. את יודעת מה אני חושב?". "מה, יקירי?", שואלת האשה ברוך. "אני חושב שאת מביאה לי מזל נאחס

לקוח במסעדה שואל "מה יש לכם כאן לאכול?" מלצר: "יש לי כבד קצוץ, רגל קרושה ולשון צלויה". הלקוח "אדוני, הבעיות הרפואיות שלך לא מעניינות אותי! פשוט תן לי שווארמה ונסגור עניין"

לקוח במסעדה שואל "מה יש לכם כאן לאכול?" מלצר: "יש לי כבד קצוץ, רגל קרושה ולשון צלויה". הלקוח "אדוני, הבעיות הרפואיות שלך לא מעניינות אותי! פשוט תן לי שווארמה ונסגור עניין"

הגיע אולימפיאדת הנכים, משתתפים בא נכים רבים, שבאו להתחרות על תחרות שחייה, עומדים שם נכים עם רגל אחד, חלקם עם יד אחת, ולפתע השופט רואה אחד שאין לו לא ידיים ולא רגליים, הוא פונה אליו ואומר לו : אתה בכלל יכול לשחות, אז הנכה עונה לו : בטח אני מנצח פה את כולם, השופט שם לו כובע ים על הראש כמו שכולם שם שמו, והם קופצים למים, ההוא בלי הידיים והרגליים צולל כמו אבן, קופץ המציל ומציל אותו ואומרים לו : אבל אמרת שאתה יודע לשחות, אומר להם הנכה : כן, עד שלמדתי לשחות עם האוזניים ומטומטם שם לי את הכובע על הראש..

הגיע אולימפיאדת הנכים, משתתפים בא נכים רבים, שבאו להתחרות על תחרות שחייה, עומדים שם נכים עם רגל אחד, חלקם עם יד אחת, ולפתע השופט רואה אחד שאין לו לא ידיים ולא רגליים, הוא פונה אליו ואומר לו : אתה בכלל יכול לשחות, אז הנכה עונה לו : בטח אני מנצח פה את כולם, השופט שם … להמשיך לקרוא הגיע אולימפיאדת הנכים, משתתפים בא נכים רבים, שבאו להתחרות על תחרות שחייה, עומדים שם נכים עם רגל אחד, חלקם עם יד אחת, ולפתע השופט רואה אחד שאין לו לא ידיים ולא רגליים, הוא פונה אליו ואומר לו : אתה בכלל יכול לשחות, אז הנכה עונה לו : בטח אני מנצח פה את כולם, השופט שם לו כובע ים על הראש כמו שכולם שם שמו, והם קופצים למים, ההוא בלי הידיים והרגליים צולל כמו אבן, קופץ המציל ומציל אותו ואומרים לו : אבל אמרת שאתה יודע לשחות, אומר להם הנכה : כן, עד שלמדתי לשחות עם האוזניים ומטומטם שם לי את הכובע על הראש..

ילד כושי אחד שיחק בחצר עם גיר, ותוך כדי המשחק הוא שם לב שהידיים שלו נצבעו בלבן. "ווואווווו", התפלא הילד, ומרוב ההתלהבות הוא התחיל לצבוע את עצמו בלבן עד אובדן חושים. לאחר שנהייה לבן מכף רגל ועד ראש, הוא פנה לכיוון הביתה כדי להראות למשפחתו את הפלא. הוא הלך למוסך של אבא ואמר לו, "אבא תראה, אני לבן!" "לא עכשיו", אמר לו האב, "יש לי דברים לעשות." קצת עצוב, פנה הילד לעבר המטבח כדי להראות את הפלא לאמא שלו. "אמא תראי", הוא אמר, "אני לבן!" "אל תבלבל לי בשכל עכשיו", אמרה לו אמו, "אני עסוקה, לך לאחיך." שוב פעם הוא עזב את המקום עצוב ופנה לעבר החדר של אחיו שהיה שם עם החברה שלו. "אחי תראה", אמר הילד, "אני לבן!" "עזוב אותי עכשיו, אתה לא רואה שאתה מפריע לי במשהו", אמר לו אחיו בכעס. הילד הכושי היה ממש ממש מעוצבן. הוא יצא החוצה, טרק את הדלת בשיא הכוח ואמר לעצמו, "חמש דקות אני לבן וכבר אני שונא כושים…"

ילד כושי אחד שיחק בחצר עם גיר, ותוך כדי המשחק הוא שם לב שהידיים שלו נצבעו בלבן. "ווואווווו", התפלא הילד, ומרוב ההתלהבות הוא התחיל לצבוע את עצמו בלבן עד אובדן חושים. לאחר שנהייה לבן מכף רגל ועד ראש, הוא פנה לכיוון הביתה כדי להראות למשפחתו את הפלא. הוא הלך למוסך של אבא ואמר לו, "אבא … להמשיך לקרוא ילד כושי אחד שיחק בחצר עם גיר, ותוך כדי המשחק הוא שם לב שהידיים שלו נצבעו בלבן. "ווואווווו", התפלא הילד, ומרוב ההתלהבות הוא התחיל לצבוע את עצמו בלבן עד אובדן חושים. לאחר שנהייה לבן מכף רגל ועד ראש, הוא פנה לכיוון הביתה כדי להראות למשפחתו את הפלא. הוא הלך למוסך של אבא ואמר לו, "אבא תראה, אני לבן!" "לא עכשיו", אמר לו האב, "יש לי דברים לעשות." קצת עצוב, פנה הילד לעבר המטבח כדי להראות את הפלא לאמא שלו. "אמא תראי", הוא אמר, "אני לבן!" "אל תבלבל לי בשכל עכשיו", אמרה לו אמו, "אני עסוקה, לך לאחיך." שוב פעם הוא עזב את המקום עצוב ופנה לעבר החדר של אחיו שהיה שם עם החברה שלו. "אחי תראה", אמר הילד, "אני לבן!" "עזוב אותי עכשיו, אתה לא רואה שאתה מפריע לי במשהו", אמר לו אחיו בכעס. הילד הכושי היה ממש ממש מעוצבן. הוא יצא החוצה, טרק את הדלת בשיא הכוח ואמר לעצמו, "חמש דקות אני לבן וכבר אני שונא כושים…"