ארכיון תגיות: שהיה

נשוי בן 30 שומע דפיקות בדלת, הוא ניגש, פותח את הדלת ורואה חבר שהיה לו בצבא ולא נפגשו כבר 10 שנים ואיתו כלב, שניהם ישבו וצחקו וסיפרו אחד לשני כל מה שעבר עליהם ובינתיים, הכלב הרס את כל הבית, קרע את הכורסאות, לכלך את הוילונות, שבר את המחשב, כשהחבר עמד ליד הדלת לפני שהלך, אמר לו, אני ממש שמח שבאת, אבל אם תוכל בפעם הבאה לא להביא איתך את הכלב שלך, אז ענה לו החבר : זה לא כלב שלי בכלל, הוא שכב פה בכניסה כשהגעתי, חשבתי שהוא שלך.

נשוי בן 30 שומע דפיקות בדלת, הוא ניגש, פותח את הדלת ורואה חבר שהיה לו בצבא ולא נפגשו כבר 10 שנים ואיתו כלב, שניהם ישבו וצחקו וסיפרו אחד לשני כל מה שעבר עליהם ובינתיים, הכלב הרס את כל הבית, קרע את הכורסאות, לכלך את הוילונות, שבר את המחשב, כשהחבר עמד ליד הדלת לפני שהלך, אמר לו, אני ממש שמח שבאת, אבל אם תוכל בפעם הבאה לא להביא איתך את הכלב שלך, אז ענה לו החבר : זה לא כלב שלי בכלל, הוא שכב פה בכניסה כשהגעתי, חשבתי שהוא שלך.

נשוי בן 30 שומע דפיקות בדלת, הוא ניגש, פותח את הדלת ורואה חבר שהיה לו בצבא ולא נפגשו כבר 10 שנים ואיתו כלב, שניהם ישבו וצחקו וסיפרו אחד לשני כל מה שעבר עליהם ובינתיים, הכלב הרס את כל הבית, קרע את הכורסאות, לכלך את הוילונות, שבר את המחשב, כשהחבר עמד ליד הדלת לפני שהלך, אמר לו, אני ממש שמח שבאת, אבל אם תוכל בפעם הבאה לא להביא איתך את הכלב שלך, אז ענה לו החבר : זה לא כלב שלי בכלל, הוא שכב פה בכניסה כשהגעתי, חשבתי שהוא שלך.

נשוי בן 30 שומע דפיקות בדלת, הוא ניגש, פותח את הדלת ורואה חבר שהיה לו בצבא ולא נפגשו כבר 10 שנים ואיתו כלב, שניהם ישבו וצחקו וסיפרו אחד לשני כל מה שעבר עליהם ובינתיים, הכלב הרס את כל הבית, קרע את הכורסאות, לכלך את הוילונות, שבר את המחשב, כשהחבר עמד ליד הדלת לפני שהלך, אמר לו, אני ממש שמח שבאת, אבל אם תוכל בפעם הבאה לא להביא איתך את הכלב שלך, אז ענה לו החבר : זה לא כלב שלי בכלל, הוא שכב פה בכניסה כשהגעתי, חשבתי שהוא שלך.

אדם מסכן ועני שלא היה לו כסף לאכול ראה בנק והחליט לפרוץ אליו ולהתעשר. הוא פרץ את הדלת הקדמית, נכנס פנימה, פתח את הכספת הראשונה וראה שם להפתעתו דייסה ולא כסף. בכל מקרה, האיש שהיה מאוד רעב אכל את הדייסה, ככה גם בעוד שלושה כספות שהיו שם. יום אחרי זה הוא שמע ברדיו "מטורף פרץ לבנק הזרע.."

אדם מסכן ועני שלא היה לו כסף לאכול ראה בנק והחליט לפרוץ אליו ולהתעשר. הוא פרץ את הדלת הקדמית, נכנס פנימה, פתח את הכספת הראשונה וראה שם להפתעתו דייסה ולא כסף. בכל מקרה, האיש שהיה מאוד רעב אכל את הדייסה, ככה גם בעוד שלושה כספות שהיו שם. יום אחרי זה הוא שמע ברדיו "מטורף פרץ לבנק הזרע.."

שודד אחד פרץ בלילה לבנק. ראה כספת ראשונה, עבד חצי שעה, פתח אותה, ובפנים גילה צלחת מלאה דייסה לבנה. תפס הבחור קריזה, אבל גם רעב. החליט שלפחות יאכל משהו, ובלע את הדייסה ברעבתנות. עבר לכספת השנייה, וגם שם גילה דייסה. שוב התרגז, אך מכיוון שהיה לו טעים קודם, אכל גם את השנייה. הגיע לכספת האחרונה, עבד עבד, עד שפרץ גם אותה וגילה גם בה צלחת עם דייסה לבנה. לקח לגימה קטנה. כשראה שמאיר השחר, מיהר להסתלק מן הבנק. למחרת פתח עיתון וקרא בעמוד הראשון של העיתון: "מטורף אחד שדד הלילה את בנק הזרע…"

שודד אחד פרץ בלילה לבנק.

ראה כספת ראשונה, עבד חצי שעה, פתח אותה, ובפנים גילה צלחת מלאה דייסה לבנה.

תפס הבחור קריזה, אבל גם רעב.

החליט שלפחות יאכל משהו, ובלע את הדייסה ברעבתנות.

עבר לכספת השנייה, וגם שם גילה דייסה.

שוב התרגז, אך מכיוון שהיה לו טעים קודם, אכל גם את השנייה.

הגיע לכספת האחרונה, עבד עבד, עד שפרץ גם אותה וגילה גם בה צלחת עם דייסה לבנה.

לקח לגימה קטנה. כשראה שמאיר השחר, מיהר להסתלק מן הבנק.

למחרת פתח עיתון וקרא בעמוד הראשון של העיתון:

"מטורף אחד שדד הלילה את בנק הזרע…"

ילד כושי אחד שיחק בחצר עם גיר, ותוך כדי המשחק הוא שם לב שהידיים שלו נצבעו בלבן. "ווואווווו", התפלא הילד, ומרוב ההתלהבות הוא התחיל לצבוע את עצמו בלבן עד אובדן חושים. לאחר שנהייה לבן מכף רגל ועד ראש, הוא פנה לכיוון הביתה כדי להראות למשפחתו את הפלא. הוא הלך למוסך של אבא ואמר לו, "אבא תראה, אני לבן!" "לא עכשיו", אמר לו האב, "יש לי דברים לעשות." קצת עצוב, פנה הילד לעבר המטבח כדי להראות את הפלא לאמא שלו. "אמא תראי", הוא אמר, "אני לבן!" "אל תבלבל לי בשכל עכשיו", אמרה לו אמו, "אני עסוקה, לך לאחיך." שוב פעם הוא עזב את המקום עצוב ופנה לעבר החדר של אחיו שהיה שם עם החברה שלו. "אחי תראה", אמר הילד, "אני לבן!" "עזוב אותי עכשיו, אתה לא רואה שאתה מפריע לי במשהו", אמר לו אחיו בכעס. הילד הכושי היה ממש ממש מעוצבן. הוא יצא החוצה, טרק את הדלת בשיא הכוח ואמר לעצמו, "חמש דקות אני לבן וכבר אני שונא כושים…"

ילד כושי אחד שיחק בחצר עם גיר,
ותוך כדי המשחק הוא שם לב שהידיים שלו נצבעו בלבן.
"ווואווווו", התפלא הילד,
ומרוב ההתלהבות הוא התחיל לצבוע את עצמו בלבן עד אובדן חושים.
לאחר שנהייה לבן מכף רגל ועד ראש,
הוא פנה לכיוון הביתה כדי להראות למשפחתו את הפלא.
הוא הלך למוסך של אבא ואמר לו, "אבא תראה, אני לבן!"
"לא עכשיו", אמר לו האב, "יש לי דברים לעשות."
קצת עצוב, פנה הילד לעבר המטבח כדי להראות את הפלא לאמא שלו.
"אמא תראי", הוא אמר, "אני לבן!"
"אל תבלבל לי בשכל עכשיו", אמרה לו אמו, "אני עסוקה, לך לאחיך."
שוב פעם הוא עזב את המקום עצוב ופנה לעבר החדר של אחיו שהיה שם עם החברה שלו.
"אחי תראה", אמר הילד, "אני לבן!"
"עזוב אותי עכשיו, אתה לא רואה שאתה מפריע לי במשהו", אמר לו אחיו בכעס.
הילד הכושי היה ממש ממש מעוצבן.
הוא יצא החוצה, טרק את הדלת בשיא הכוח
ואמר לעצמו, "חמש דקות אני לבן וכבר אני שונא כושים…"

אילנה דיין החליטה לערוך כתבה על השתלבותם של העולים מרוסיה במשק. היא יצאה לרחוב ואת הרוסי הראשון שנתקלה בו שאלה: "נו אדוני, איך אתה משתלב בארץ?" הרוסי: "מצויין! תודה רבה". אילנה דיין: "יופי! ובמה אתה עובד?" הרוסי: "אני מזיין מתים". אילנה דיין החלה להחסיר פעימות, עד שהילד הקטן של הרוסי שהיה איתו, החל לצעוק על אביו: "אתה בחיים ל לא תדע עברית! כמה פעמים צריך להגיד לך: ממיין זיתים!".

אילנה דיין החליטה לערוך כתבה על השתלבותם של העולים מרוסיה במשק. היא יצאה לרחוב ואת הרוסי הראשון שנתקלה בו שאלה: "נו אדוני, איך אתה משתלב בארץ?" הרוסי: "מצויין! תודה רבה". אילנה דיין: "יופי! ובמה אתה עובד?" הרוסי: "אני מזיין מתים". אילנה דיין החלה להחסיר פעימות, עד שהילד הקטן של הרוסי שהיה איתו, החל לצעוק על אביו: "אתה בחיים ל לא תדע עברית! כמה פעמים צריך להגיד לך: ממיין זיתים!".