פורסם ב כללי

ד"ר לוי היה גניקולוג במשך 25 שנה, ולאחר כל כך הרבה זמן באותו המקצוע הוא הרגיש שהעבודה שלו כבר הפכה לחלק בלתי נפרד ממנו. לכן החליט שהגיע הזמן לעשות שינוי ולעבור לתחום אחר לחלוטין, שבו יהיו לו אתגרים חדשים. למרבה ההפתעה של כל חבריו, הוא החליט להירשם ללימודי מכונאות רכב. "אחרי שעבדתי במשך כל כך הרבה שנים ב'תיקון' גוף האישה, המכונה המורכבת ביותר בעולם, אין לי ספק שאני אצליח להתמודד עם העבודה הזאת." הוא אמר, ונרשם ללימודי מכונאות בביטחון גמור שהוא יסיים אותם בהצטיינות וללא שום קושי.בסוף מסלול ההכשרה ניתנה לכל התלמידים משימה: לפרק ולהרכיב רדיאטור של מכונית. לכל תלמיד ניתן ציון מ-0 עד 100 על סמך המקצועיות והמהירות של ביצוע ההחלפה, וכמובן שגם על התקינות של הרדיאטור המורכב. אחד אחרי השני כל התלמידים ביצעו את המבחן וכולם קיבלו ציונים בין 50 ל-80. כאשר הד"ר ניגש למשימה הוא עשה זאת בביטחון של רופא מנוסה, פירק בעדינות כל חלק וחלק, עבד במיומנות עם כלי העבודה השונים והצליח להגיע לכל פינה נסתרת במנוע של המכונית.לאחר שסיים הוא ניגש בגאווה רבה למדריך וקיבל ממנו דף משוב עם ציון מפתיע מאוד, אפס מאופס. "מה זה הדבר הזה?! אין לך בושה?" אמר ד"ר לוי למדריך, "אני עשיתי בדיוק את מה שהיה צריך! אני הייתי גניקולוג במשך שנים! נראה לך שאני לא יכול להיות מוסכניק?!". "מר לוי תירגע בבקשה", אמר המדריך "אני אסביר לך למה זה הציון שלך. אין לי מילה רעה להגיד לך על תהליך הפירוק וההרכבה שלך, קיבלת 50 נקודות מלאות על הטכניקה ו-50 נקודות מלאות על תקינות המערכת בסיום. אני נשבע לך שבחיים לא ראיתי מישהו עובד ככה. הבעיה היא שירדו לך 100 נקודות על הזמן שזה לקח לך"."ברור שזה ייקח לי הרבה זמן! איך אתם מצפים ממני לעשות את זה יותר מהר?"."בפעם הבאה תנסה שלא לעשות את כל התיקונים דרך האגזוז…".