המורה נכנסת לכיתה ורואה שטר של 100 דולר על ריצפת הכיתה אבל כשהיא מנסה להרים את השטר היא רואה שזה רק ציור. שואלת בעצבים, "מי צייר את זה?" קם אחד התלמידים אומר, "אני המורה." "עכשיו אני רוצה את אבא שלך פה", היא אומרת. "אבל אבא שלי בבית חולים", הוא אומר, "הוא כולו שרוף." המורה העצבנית לא מאמינה ואומרת, "אם כך אז בוא נלך לבדוק." כשהם מגיעים היא רואה שהאבא באמת שרוף. טוב היא אומרת לעצמה לפחות אני אספר לו בעקיפין אם כבר הגענו, "אתה יודע יש לך ילד כישרוני מאוד, הוא צייר שטר של מאה דולר על רצפת הכיתה…" "אני יודע שהוא מוכשר", מפסיק אותה האבא, "הוא כבר הספיק לצייר שטר גם בשקע של החשמל…"
המורה נכנסת לכיתה ורואה שטר של 100 דולר על ריצפת הכיתה אבל כשהיא מנסה להרים את השטר היא רואה שזה רק ציור. שואלת בעצבים, "מי צייר את זה?" קם אחד התלמידים אומר, "אני המורה." "עכשיו אני רוצה את אבא שלך פה", היא אומרת. "אבל אבא שלי בבית חולים", הוא אומר, "הוא כולו שרוף." המורה העצבנית לא מאמינה ואומרת, "אם כך אז בוא נלך לבדוק." כשהם מגיעים היא רואה שהאבא באמת שרוף. טוב היא אומרת לעצמה לפחות אני אספר לו בעקיפין אם כבר הגענו, "אתה יודע יש לך ילד כישרוני מאוד, הוא צייר שטר של מאה דולר על רצפת הכיתה…" "אני יודע שהוא מוכשר", מפסיק אותה האבא, "הוא כבר הספיק לצייר שטר גם בשקע של החשמל…"
